החלטה בתיק ע"ע 61002-05-12

ניתנה ביום 04 יולי 2012

1. רהיטי רגבה (1974) שותפות מוגבלת

2. רהיטי רגבה אגש"ח בע"מ

3. מטבחי רגבה אגש"ח בע"מ                                                       ה מבקשות

אריאל אהוביה                                                                               המשיב

בפני השופטת רונית רוזנפלד

בשם המבקשות: עו"ד יוסף משיח

בשם המשיב: עו"ד ענת גוטמן-מרום

ה ח ל ט ה

1.         לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מהא סמיר-עמאר ונציגי הציבור מר פלד פליצ'ה ומר עוזי נגיד ;  תע"א 3081-06), בו חויבו המבקשות לשלם למשיב גמול עבודה בשעות נוספות בסך 293,956 ש"ח, ותשלום נוסף עבור מענק שנתי בסך 4,800 ש"ח. הבקשה מתייחסת אך לחיוב בתשלום גמול שעות נוספות.

הרקע לבקשה

2.                המבקשות הן קבוצת רהיטי רגבה: המבקשת 1 עסקה במועד הרלוונטי בתחום ייצור מטבחים ורהיטים במושב רגבה, המבקשת 2 עוסקת כיום בייצור מטבחים ורהיטים, ואילו המבקשת 3 עוסקת בשיווק ומכירת המטבחים והרהיטים המיוצרים על ידי רהיטי רגבה. המשיב הינו הנדסאי תעשיה וניהול, אשר הופקד על ניהול מערכת המידע והמחשוב של המבקשות, החל מחודש פברואר 1999 ועד למועד פיטוריו, ביום 27.7.06.

3.         בבית הדין האזורי בחיפה התבררה תביעה שהגיש המשיב נגד המשיבות לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות ומענק שנתי. במהלך הדיון מיום 27.5.09, הודה בא כוח המבקשות כי המשיב זכאי למענק שנתי בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד, בסך של 4,800 ש"ח, כך שבין הצדדים נותרה מחלוקת הנוגעת לזכאות המשיב לתשלום גמול שעות נוספות. המבקשות טענו כי אין המשיב זכאי לגמול שעות נוספות באשר הוראת חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א- 1951 אינן חלות על העסקתו. זאת נוכח תפקידו הניהולי (סעיף 30(א)(5) לחוק) והעדר אפשרות פיקוח על עבודתו (סעיף 30(א)(6) לחוק). כמו כן נטען כי המשיב לא עבד בשעות נוספות כנטען על ידו, וכי ככל שתתקבל טענתו בדבר עבודה בשעות נוספות יש להפחית את שכרו שהתבסס על שכר גלובלי, בשיעור של עד 40%.  

פסק הדין של בית הדין האזורי

4.         בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב במלואה. נקבע כי לא עלה בידי המבקשות להוכיח כי חלות על המשיב הוראות אחד מן החריגים ל חוק שעות עבודה ומנוחה, הקבועים בסעיפים 30(א)(5) ו- 30(א)(6) לחוק. בהקשר לכך קבע בית הדין האזורי כי תפקידו של המשיב לא היה " תפקיד הנהלה" כמשמעו בסעיף 30(א)(5) לחוק. המשיב פעל במסגרת המדיניות הקבועה והגלויה של הנהלת החברות, שהותוותה והוכתבה לו, ובהתאם להנחיות הממונים עליו. כל זאת תחת פיקוחו ואישורו של מר מיכאל אהרונסון, מנכ"ל המבקשות בתקופה הרלוונטית לתביעה. על פי קביעת בית הדין " המשיב היה נטול סמכויות אף אלו הקשורות לתחום המחשוב והוא נדרש עם כל פעולת שדרוג ו/או רכישת תוכנה לקבל את אישור ההנהלה על כך". בהסתמך על חומר הראיות שצורף על ידי המבקשות נקבע כי הפעולות שביצע המשיב במסגרת תפקידו אינן חורגות מסמכויות הניתנות למי שממלא תפקיד מנהל מערכות מחשוב ומידע. פעילותו השוטפת כללה אומנם השתתפות בישיבות ובפגישות מול גורמי חוץ בתחום מומחיותו, כמו גם הכנת ניירות עמדה וביצוע הזמנות עבודה. אלא שהוכח כי הצעותיו היו טעונות קבלת אישור המנכ"ל, ופעילותו לא כללה השתתפות בישיבות הנהלה.

5.         בית הדין דחה את טענת המבקשות לפיה שיעור שכרו של  המשיב, אשר עמד על סך 16,000 ש"ח (ברוטו) במשך רוב התקופה, הצביע על תפקידו כתפקיד הנהלה. בקשר לכך נקבע כי המבקשות לא הוכיחו ששילמו שכר זהה לבעלי תפקיד הנהלה, ואף לא הוכח כי שכרו של המשיב עלה באופן משמעותי על השכר המקובל והראוי להשתלם למי שממלא תפקיד זה או דומה לו. עוד נקבע בהתייחס לתפקידו של המשיב, כי לא התקיימו בו המאפיינים כפי שנקבעו בפסיקה לתפקיד " הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי".